הפרק השני של Advakat

בית1 :

על החיים אני כותב, בכלא 4 אני יושב.

כול היום שומע נוריאל, ועוד מאט אני משתחרר עם ירצה האל.

לא רוצה לשרת, לא רוצה ללכת.

שונא ללבוש את המדים הירוקים.

אפשר לדחוף אותם לתחת, עדיף לאכול כל היות נקניקים.

צריך להרוג את כל השוטרים, לא להשאיר תקווה למלשינים.

כל הצבא הזה מניאקים, את כולם לשים על הזין.

את כולם נתחיל למיין, וצריך הרבה להתפלל.

את כולם צריך לדלל, ועם אפשר גם לקלל.

תשלמו לנו כסף כמו בארצות הברית, ואז כולם יבואו לשרת.

כסף, כסף זה מה שצריך, תשלמו יותר ואנחנו נחליט.

אלוהים תעזור, אלוהים בבקשה, נמאס לנו כבר מהצבא.

פזמון:

אוי הצבא, אוי הצבא,

נמאס לנו כבר ממך.

צריך יותר להיות בבית,

ואז לכולם יהיו עצי זית.

רק שלום אנחנו מבקשים,

אלוהים תעזור לנו נפלנו לקרשים.

בית 2:

לא דברנו עדיין על המפקדים שלנו, אז בבקשה גם אתם תפסיקו להתעסק אתנו.

לא נבתר לכם היום, עם תרצו גם לא נבתר אף פעם,

כי אתם סתם מציקים לנו עם כול ועושים הרבה רעם.

אני מבקש תעזבו את החיילים, ואז כולם יחיו חיים שקטים.

מרוב זעקתנו כבר לאלוהים נמאס, אז די בבקשה עדיף כבר להיות בחמס.

ג'ובניקים או קרביים זה לא משנה, אנחנו עדיין נעשה את זה.

כשתחליטו לדבר ותהיו בני אדם, אנחנו נקשיב ולא יהי פה חם.

האווירה תשתפר וכולם יהיו מרוצים, עם אתם תפסיקו לתרץ לנו תירוצים.